top of page

מריון פוקס, אמנית | רות יורובסקי

מריון פוקס היא אמנית אקלקטית – בנושאים המעסיקים אותה, במדיומים שבהם היא יוצרת ובסגנון שלה. פוקס רגישה לעוולות החברה ולאסונות סביבתיים, וביצירותיה היא מטפלת בנושאים האלה לצד נושאים אישיים-ביוגרפיים. לכל יצירה היא בוחרת במדיום שבעיניה מבטא בצורה המיטבית את הנושא שלו: ציור שמן, תחריט, רישום דיו, טכניקות מעורבות, שימוש בחומרים יום-יומיים, וידאו ועוד. במעין חיפוש תמידי, הסגנון היצירתי שלה משתנה כדי להתאים למדיום שבו היא עובדת. בהרבה מיצירותיה, פוקס משתמשת במסכים ובהסתרה, והיא מרבה לפתח נושאים באמצעות סדרות. תחושות של כאב, קושי וחרדה הן מאפיין בולט של יצירותיה, והן תמיד נוכחות בהן. 


מריון פוקס נולדה בעיר סנטיאגו שבצ'ילה בשנת 1948. היא נחשפה לאמנות עוד בילדותה בזכות הקשר ההדוק שלה עם סבתהּ, הציירת Rebeca Lourie de Mayanz. סבתה יצרה בצ'ילה בין השנים 1927–1987 וכמה מעבודותיה נמצאות ב-Museo de Arte Contemporario de Chile. החשיפה לאמנות של סבתה, הציור במחיצתה בסטודיו שבביתה וריחות צבעי השמן שאפפו את הבית, הם זיכרונות הילדות של פוקס. החוויות האלה הטביעו את חותמן על פוקס והן אלו שהשפיעו עליה להתחיל את דרכה באמנות ושימשו השראה ליצירותיה לאורך השנים. בשנת 1967 פוקס הצטרפה לתנועת השומר הצעיר,עלתה ארצה, והצטרפה לקיבוץ מצר עם בעלה ועם שאר חברי הגרעין הדרום-אמריקאי. שנות הקליטה הראשונות שהיו כרוכות בתהליכי הסתגלות לנוף החדש, לחיי הקיבוץ ולתרבות החדשה, היו שנים טעונות בעבור פוקס. 


לאחר שנות ההתאקלמות, החליטה פוקס לממש כמיהתה וללמוד אמנות. בין השנים 1971–1974 למדה בחוגים של ההתיישבות העובדת של מכון אבני אצל יחזקאל שטרייכמן ומשה פרופס. בין השנים 1975–1980 למדה הדפס ותחריט בסדנאות ההדפס של אגודת הציירים בתל-אביב אצל אלימה ודן קריגר, ובשל הישגיה בסדנאות קיבלה בשנת 1978 מלגה להמשך לימודים בתחום. בין השנים 1988–1991 למדה בבצלאל בהנחיית של לארי אברמסון ואיציק ליבנה. 


לאורך השנים פוקס גם לימדה אמנות בבית הספר היסודי בקיבוץ מצר, במוסד החינוכי עין שמר ובגבעת חביבה. פוקס הציגה בתערוכות יחיד במוזיאון חיפה לאמנות, בגלריה 'הקיבוץ', במרכז לאמנות גבעת חביבה (בשיתוף עם המשכן לאמנות עין חרוד), בגלריה לאמנות גבעת חיים איחוד ובגלריה Hubertus Wunschik ב-Mönchengladbach, גרמניה. היא גם הציגה בתערוכות קבוצתיות רבות ביניהן "In Memoriam Joseph Beuys" (1986) ב-University of Visual Arts בקראקס, ונצואלה, בתערוכה "חשבונות פתוחים" (2001) בגלריה לאמנות עכשווית בקרית טבעון של האוצרת טלי גרבוז ובתערוכה "(מ)ציירות נוף" (2018) בבית האמנים בתל-אביב של האוצרות רותי חינסקי-אמיתי ורות מרקוס.

Marion Fuchs, Artist | Ruth Yurovski

Marion Fuchs is an eclectic artist - on subjects that concern her, in the mediums she creates, and in her style. Fuchs is sensitive to social injustices and environmental disasters, and in her art, she deals with these issues alongside personal-biographical subjects. For each work of art, she chooses the medium that she thinks best expresses its subject: oil painting, etching, ink drawing, mixed techniques, everyday materials, video, and more. She's constantly searching, and her creative style changes accordingly, to suit the medium with which she works. In a lot of her work, Fuchs uses screens and concealment, and often develops themes through series. Feelings of pain, hardships, and anxiety are a prominent feature in her art, and are constantly present in them.

Marion Fuchs was born in Santiago, Chile in 1948. She was exposed to art as a child thanks to her close relationship with her grandmother, the painter Rebeca Lourie de Mayanz. Her grandmother was a prolific artist in Chile during the years 1927-1987 and some of her work is displayed in Museo de Arte Contemporario de Chile. Fuch's childhood memories include her grandmother's art, painting with her in her home studio, and the strong smell of the oil colors in her house. These experiences left their mark on Fuchs and influenced her to embark on her own art career. They also inspired her work over the years. In 1967, Fuchs joined Hashomer Hatzair youth movement, immigrated to Israel, and joined Kibbutz Metzer with her husband and other members of the South-American group. The first years on the kibbutz were difficult for Fuchs, as she was forced to adapt to a new landscape, to kibbutz life, and to a new culture.

After those first years of adjustment, Fuchs decided to pursue her calling and study art. Between the years 1971-1974, she studied at the Avni Institute of Art with Yehezkel Streichman and Moshe Propes. Between the years 1975-1980, she studied printing and etching in the print workshops of the Artists House in Tel Aviv with Alima and Dan Krieger, and in 1978 she received a scholarship to continue her studies in the field. Between the years 1988-1991, she studied at the Bezalel Academy of Art under the guidance of Larry Abramson and Yitzhak Livne.

Over the years, Fuchs has also taught art at the elementary school in Kibbutz Metzer, at the school in Ein Shemer and in Givat Haviva. Fuchs has displayed her work in solo exhibitions at the Haifa Museum of Art, the "Kibbutz" Gallery, the Givat Haviva Collaborative Art Center (in collaboration with the Ein Harod Museum of Art), the Givat Hayim-Ihud Art Gallery and the Gallery Hubertus Wunschik in Mönchengladbach, Germany. She has also shown her work in many group exhibitions including "In Memoriam Joseph Beuys"(1986) in the University of Visual Arts in Caracas, Venezuela, the exhibition "Unresolved Conflicts" (2001) at the Contemporary Art Gallery in Kiryat Tivon, curator Tali Garbuz, and the exhibition "Landscape Painters" (2018) at the Artists' House in Tel Aviv, curators Ruti Hinski-Amitai and Ruth Marcus.

לזכרה של הציירת הצ'יליאנית ילידת רוסיה Rebeca Lourie de Mayanz, סבתי מצד אמי

"ריחות השמן והטרפנטין שבביתה היו ויהיו לגביי תמיד קשורים לזיכרונות ילדות ולאמנות הכרוכים יחד."

In memory of the Chilean painter born in Russia Rebeca Lourie de Mayanz, my maternal grandmother.

                "The scents of oil and turpentine in her home were and will always be associated with childhood memories and the arts that come together".

bottom of page